<h1>סמ"ג עשין סימן צ"ה</h1>
<h2>דף כו.</h2>
טענו כלים וקרקעות והודה במקצת הכלים וכפר במקצתם עם כל הקרקעות מתוך שחייב שבועה על מקצת הכלים שכפר בהן נשבע אף על הקרקעות דתנן בקידושין בפרק קמא נכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן, וכן הדין בטענו כלים ועבדים או כלים ושטרות שהכל משפט אחד הוא (ע"פ לשון רמב"ם טוען ונטען פ"ה ה"ג ע"ש).
<h2>דף כח.</h2>
כל מי שנתחייב שבועה בין של תורה בין של דבריהם מגלגל עליו המשביעו כל מה שירצה מדברים שאם יודה [בהן] יתחייב ממון וכן המסקנא בפרק כל הנשבעין (שבועות מ"ט א') דמגלגלין אף בשבועה דרבנן, ועד היכן כח הגילגול מפרש בקידושין פ"ק (כ"ח א') עד שיאמר לו ובכלל שבועה זו שלא נמכרת לי בעבד עברי ועדיין עבדי אתה, וכבר ביארנו (סוף עשה צ' ע"ש) שאין מגלגלין על השכיר (ע"פ לשון רמב"ם טוען ונטען פ"א הי"ב). גרסינן בירושלמי (שבועות דף ל"ט א') חד בר אנש אזל למידן קומי רבי זעירא וחייבו שבועה על תרין דינרין אמר לו לאו תרין דינרין אנא חייב לך הא טרפא לך, כלומר הנה הם לפניך אמר לו עוד אתה חייב מילת פלן ופלן אמר ליה רבי זעירא או הב ליה כל מה דתבע לך או אישתבע ליה לכל מה דמגלגל עלך, ואף על פי שמביא ברייתא בירושלמי בפרק המפקיד (ב"מ דף י' ב') שרבי יוסי חולק על זה רבי זעירא סובר כתנא קמא וכן הלכה דמעשה רב, וזהו לשון הברייתא שומר שאמר הריני נשבע ואיני משלם ראה אותן מגלגלין עליו וחזר ואמר הריני משלם חוששין אמר רבי יוסי לא חייבתו תורה שבועה להחמיר אלא להקל שאם רצה לשלם ישלם לא רצה לשלם ישבע, כך כתב רב אלפס (שבועות דף ל"ג ב'), וחוזר בו ממה שפירש בשערים שלו (שער י"ז). וכן פירש רבינו יצחק בר רבי אברהם. גרסינן בירושלמי (קידושין דף ל"ו א' ע"ש ובקה"ע ומה"פ) חד בר אנש קם על חבריה בשוקא א"ל הב לי קיתונא וסב דינרין אתא עובדא קומי דרבי מנא אמר ליה את אודיתא ליה בדינרין ואיהו לא אודי לך בקיתונא הב ליה דינרין.
<h2>דף מג.</h2>
פירש רבינו שמואל דווקא בדיבור כנגד דיבור זה טוען וזה משיבו צריך לומר אתם עדי, אבל אם היה תנאי מקויים (בקנין) [ביניהן] לפניהם אין צריך לומר אתם עדי וראייה מדאמרינן בפרק שני דקידושין (מ"ג א' ותד"ה ולא) אלא מעתה קידש אשה בפני שנים הכי נמי דצריך לומר אתם עדי.
